קיבוץ שדה בוקר
חסר רכיב

מתוך מכתב שכתב שלום לפנינה - 23.11.1956

06/07/2016
מתוך מכתב שכתב שלום לפנינה - 23.11.1956 כשאני נזכר ביום שבת האחרון אוחזתני צמרמורת. ראשית, עבדתי חצי יום במסגריה. אחר-הצהריים היתה ישיבת ועדת-שיכון. פנינה, אם אתחיל לספר לך מה היה שם, זה יקח לי שלושה בלוקים כאלה, כך שתביני שאשתדל לקצר. כל הישיבה ארכה ארבע וחצי שעות. הנושאים היו: הריהוט של פ והריהוט של ז ובעיות הריהוט של ד. עם פ היו מריבות עצומות. אספר לך בפרוטרוט כשתבואי. כשסיימנו זאת עמדנו בפני בעייה עצומה ממש: מה לעשות עם הריהוט של ד. הצעתו של ט היתה להפסיק עם הבלגן בריהוט מ-ז ולהתחיל לצעוד אחורנית תוך מטרה לקצץ ב"עודפים" שיש לשאר הזוגות הנשואים. חשבנו וקראנו ל-ד. אני אמרתי לו שאם החלטנו של-ז אסור לקבל מתנות ענק, הרי אסור לנו להתעלם מ-ד. בסופו של דבר הסכמנו להוריד חלק מהארון (סליחה: ממגרד השחקים) של ד וגם של נ, תוך תקווה שזה יניח את דעת כולם. הצרות התחילו כש-ט פנה ל-נ ואמר לו שיוריד חלק מהארון שלו. הוא הסכים ושאל מה ביחס ל-ד. ט הסביר לו ו-נ אמר שהוא מצטער מאד, אבל הוא מסרב לסלק את ארונו והוא יעלה את הבעייה בשיחה. מיד התכנסה שוב הוועדה ואז הצגנו בפני ד את הדרישה לסלק את כל הריהוט שלו ולקנות ריהוט חדש. ואז, כמובן, הוא סרב והדבר עלה בשיחה (אתמול). אני פשוט פחדתי שהעסק יעבור לפסים מסוכנים מאד. למזלי, מיד עם העלאת הסעיף, קם ר והציע להשאיר הכל ל-ד ולהתחיל מבראשית. מיד התעורר פולמוס שהשתתפו בו ר, נ ו-א. ממילא תביני שדעת א ו-ס היתה לסלק את הריהוט. למזלנו ק לא היה שם מפני שלפני הסעיף הזה הזכיר ט את המילה "קונפליקט". ק שאל מה זה, וכשלא קיבל תשובה הוא דרש בתוקף הסבר. החבר'ה בכו מרוב צחוק ו-ט סילק את ק מהשיחה. בסיכומו של דבר נתקבלה הצעתו של ר והכל עבר בשלום. שלום. שמות המעורבים מופיעים באות הראשונה של שמם בלבד, מפאת "צנעת הפרט".
חסר רכיב