.jpg)
.jpg)
ה"בונקר"
06/07/2016
ה"בונקר"
המקלט התת קרקעי בין שכונת "ערבה" לאורוות".
ה"בונקר" נבנה לקראת מבצע קַדֵּש [אוקטובר 1956]. הוא נחפר על ידי טרקטור בשטח שהיה אז ריק, בין מחנה הנח"ל לדיר, ונבנה כמקלט. חברים אחדים מהצופים י"א, שהיו כאן באותו זמן, זכרו שבמבצע קַדֵּש עצמו שימש המקלט כמיפקדה, בה ישבו אהרונצ'ו כמפקד, שלום כקָשַּר ואולַי גם חברים נוספים.
כדאי להזכיר בהזדמנות זו שבאותה תקופה אפילו בן-גוריון עוד לא סמך מספיק על צה"ל והתנה את ביצוע המבצע בהשתתפות בריטניה וצרפת... על אחת כמה וכמה היו מודאגים בשדה-בוקר. חששו מהצבא המצרי, חששו מהצבא הירדני וחששו מניתוק הכביש. לפני המבצע חיזקו את הגדרות סביב המשק ורותה שטיינהרט מספרת שהיא ובִתה ליאורה בת השנה וחצי הועברו למשאבי-שדה בזמן המבצע או לקראתו. לא פלא שאהרונצ'ו ישב בבונקר...
לא ידוע מה נעשה עם המקלט אחר כך ואיך נשכח עד לבניית ה"אורוות". אז [1961-1962] התגלה, כוסה שוב כשהתברר שפירוקו
להלן מכתב שכתב רפי בכרך בנושא "מקלט – מחסן-תחמושת" מחודש מרץ 1953:
לכבוד 21.3.53
הסוכנות היהודית
מפעל הנגב
הנדון: מקלט (מחסן תחמושת)
בהתאם להוראת צ.ה.ל (שנמסרה לכם) בנינו בזמנו
מקלט (מחסן תחמושת) ועליו הוצאו החומרים כדלקמן:
עץ לבן 0.820 מ"ק
פחי אלומיניום 15 חת' 10/2
מסמרי אלומיניום 1 ק"ג
נבקשכם לזכות חשבוננו בנ"ל.
בכבוד רב,
רפי
לדברי זאב שטיינהרט, שהוא המקור לתולדות ה"בונקר", מכתב זה מתייחס למחסן נשק תת-קרקעי שנחפר בידיים בין הצריפים הראשונים [כיום אזור המבנים הטרומיים] במחצית השניה של שנת 1952, כתנאי של הצבא לקבלת נשק. מחסן זה נבנה מפחים וכוסה באדמה. זאב סיפר על כך גם בראיון שנעשה עמו לקראת חג ה-50: "בין שני הצריפים הראשונים חפרו "בונקר" ושם החביאו את הנשק. במשך זמן מסוים זאב היה האחראי על הנשק".
אביבה.
המקלט התת קרקעי בין שכונת "ערבה" לאורוות".
ה"בונקר" נבנה לקראת מבצע קַדֵּש [אוקטובר 1956]. הוא נחפר על ידי טרקטור בשטח שהיה אז ריק, בין מחנה הנח"ל לדיר, ונבנה כמקלט. חברים אחדים מהצופים י"א, שהיו כאן באותו זמן, זכרו שבמבצע קַדֵּש עצמו שימש המקלט כמיפקדה, בה ישבו אהרונצ'ו כמפקד, שלום כקָשַּר ואולַי גם חברים נוספים.
כדאי להזכיר בהזדמנות זו שבאותה תקופה אפילו בן-גוריון עוד לא סמך מספיק על צה"ל והתנה את ביצוע המבצע בהשתתפות בריטניה וצרפת... על אחת כמה וכמה היו מודאגים בשדה-בוקר. חששו מהצבא המצרי, חששו מהצבא הירדני וחששו מניתוק הכביש. לפני המבצע חיזקו את הגדרות סביב המשק ורותה שטיינהרט מספרת שהיא ובִתה ליאורה בת השנה וחצי הועברו למשאבי-שדה בזמן המבצע או לקראתו. לא פלא שאהרונצ'ו ישב בבונקר...
לא ידוע מה נעשה עם המקלט אחר כך ואיך נשכח עד לבניית ה"אורוות". אז [1961-1962] התגלה, כוסה שוב כשהתברר שפירוקו
להלן מכתב שכתב רפי בכרך בנושא "מקלט – מחסן-תחמושת" מחודש מרץ 1953:
לכבוד 21.3.53
הסוכנות היהודית
מפעל הנגב
הנדון: מקלט (מחסן תחמושת)
בהתאם להוראת צ.ה.ל (שנמסרה לכם) בנינו בזמנו
מקלט (מחסן תחמושת) ועליו הוצאו החומרים כדלקמן:
עץ לבן 0.820 מ"ק
פחי אלומיניום 15 חת' 10/2
מסמרי אלומיניום 1 ק"ג
נבקשכם לזכות חשבוננו בנ"ל.
בכבוד רב,
רפי
לדברי זאב שטיינהרט, שהוא המקור לתולדות ה"בונקר", מכתב זה מתייחס למחסן נשק תת-קרקעי שנחפר בידיים בין הצריפים הראשונים [כיום אזור המבנים הטרומיים] במחצית השניה של שנת 1952, כתנאי של הצבא לקבלת נשק. מחסן זה נבנה מפחים וכוסה באדמה. זאב סיפר על כך גם בראיון שנעשה עמו לקראת חג ה-50: "בין שני הצריפים הראשונים חפרו "בונקר" ושם החביאו את הנשק. במשך זמן מסוים זאב היה האחראי על הנשק".
אביבה.