קיבוץ שדה בוקר
קיבוץ שדה בוקר
חסר רכיב

המטע [בשנת 1977]

06/07/2016
המטע [בשנת 1977] המטע כולל כיום כ- 100 דונם אפרסק, 100 דונם זיתים, 75 דונם שזיף אירופי, 30 דונם משמש, 20 דונם שזיף יפני ו- 10 דונם גידולים שונים – פיסטוק, זרעי נמגרד ועוד. בסך-הכל 340 דונם. פרט לשזיף היפני כל החלקות בניבה מלאה וחלקן כבר זקנות ומתקרבות למועד החלפתן. השזיף היפני כבר מניב אך עדיין לא יבול מלא. אנו משערים שההכנסה השנה תהיה למעלה מחמישה מיליון ל"י, כשחצי מזה היא הכנסה נטו. מספר אנשי הצוות והרכבו משתנה מדי פעם וכולל עכשו עשרה אנשים, מהם שישה חברים, ובנוסף זמניים המצטרפים אלינו בעונות השונות. בהרכב מטע כמו שלנו אסור לרדת ממספר זה ואנו שואפים שהצוות יכלול כמה שיותר ותיקים העובדים בענף ורואים בו את מקצועם, דבר שכמעט לא היה עד עתה. במבט של מספר שנים אחורנית נראה שהתחוללו במטע שינויים משמעותיים ונסקור כמה מהם: זיתים – לפני שנתיים נכנס לניבה השטח הצעיר, כ- 70 דונם. לאחר מספר שנים של חוסר ניבה נפתרו הבעיות* ואפשר לומר שחלקת הזיתים שלנו היא אחת הפוריות, הרווחיות והמעניינות בארץ. פרט לשמירה על רמת פוריות גבוהה, אנו משתדלים להגיע לאיכות גבוהה ולשם כך דיללנו, בדילול כימי, חלק מהשטח שהיה עמוס מדי. חלק ניכר מהזיתים נכבש בזיתיה שלנו, שהוגדלה ושוכללה במקביל לעליית היבולים. אפרסקים – השינוי המשמעותי הוא הקטנת שִטחם וחלקם היחסי במטע. זהו הגידול הדורש הכי הרבה מאמץ אך גם התמורה בו גבוהה בדרך-כלל מבכל גידול אחר. עם הקטנת השטח התרכזנו בגידולים מאוחרים יחסית, בהם היבולים גבוהים ודורשים פחות עבודה מזנים מוקדמים ורגישים. עם בעיית העבודה התמודדנו על-ידי שכלול שיטות וכלי עבודה בגיזום, בדילול ובקטיף. את המטעים הצעירים יותר אנו משתדלים, עד עתה בהצלחה, לשמור בגובה נמוך כדי להקל על ביצוע כל העבודות. המגמות לעתיד בגידול זה הן להתרכז באותם זנים רווחיים הדורשים פחות עבודה, לצמצם את משך עונת הקטיף ולהמשיך לחפש דרכים להקל על העבודה. שזיף אירופי – המהפיכה כאן היא כמובן בקטיף המכני, שפתר לחלוטין את בעיית הקטיף. רוב הפרי שווק לתעשיית היבוש וחלקו לשוק המאכל. השנה ניסינו לאסם פרי זה באוויר מבוקר והוא יצא במצב טוב ושווק בהצלחה. הבעייה העיקרית בגידול זה היא אי-היציבות ביבולים. אמנם בשנתיים האחרונות קיבלנו יבולים גבוהים, אך עדיין אנו מנסים לברר את הסיבות לניבה או לחוסר ניבה בשנים השונות וכיצד ניתן לשפר זאת. לשם כך ניסינו לשפר את הריסוסים החורפיים להתעוררות, להשקות בימי שרב בזמן הפריחה ולהביא דבורים לשיפור ההפרייה. משהו מזה ודאי עזר השנה, אחרת לא היינו מקבלים יבול כפי שקיבלנו – כשלושה טון לדונם - בשנה בה היה החורף חם יחסית, הרבה ימי שרב בעת הפריחה ולאחר שנת שיא ביבול כפי שהיתה השנה הקודמת. אם נצליח להגיע לרמת יבולים טובה יותר מכפי שהיה עד עתה, יהיה מקום להמליץ על נטיעה נוספת משום שהחלקות כבר מבוגרות, חלקן בגיל עשרים, שהוא לכל הדעות מבוגר לשזיף, והדבר נותן אותותיו בבריאות העצים. * * * * * * * * * * * * * * * הבעיות: חלקת הזיתים הראשונה שניטעה בשדה-בוקר [מאחורי חדר-האוכל] היתה מורכבת משני זנים: הרוב "מנזנילו" והשורות שמסביב – "נובו". חלקה זו היתה פוריה ולקראת הנטיעה הגדולה [70 דונם ב"שטוצרים"] החליטו לטעת רק "מנזנילו", שהתגלה כזן הטוב יותר. הבעייה בחלקה זו היתה שהעצים לא נשאו פרי. בתקופת לימודיו של צור בפקולטה לחקלאות הוא עשה מחקר בנושא זה, שפורסם ב"עלון הנוטע" באפריל 1978, בחתימת צור דת וש. לביא מהמכון למטעים, מרכז וולקני. בעבודה זו נערך ניסוי לקביעת דרגת המעורבות של האבקה הדדית בפוטנציאל הפוריות של הזן מנזנילו והתברר שהזן "מנזנילו" דורש האבקה של זן אחר. הזן נובו הוכח כמאביק טוב גם למנזנילו וגם לקלמטה. [אביבה.] משמש – גם כאן השינוי העיקר הוא הקטיף המכני, והדבר בולט עוד יותר מאשר בשזיף היות וקטיף היד כאן יותר קשה, העצים יותר גבוהים, הפרי יותר רגיש וחייב להיקטף תוך זמן קצר. משום כך היתה ההצלחה בקטיף המכני של גידול זה יותר מפתיעה. חלק מההצלחה יש לזקוף לזכות התעשייה שלמדה לעבד את הפרי הזה ולהשתמש בו. זו גם נקודת התורפה בענין משום שמשמש מקטיף מכני משווק רק לתעשייה ולמעשה רק למפעל אחד ובו הכל תלוי. קשה כרגע לחזות מה יהיה עתיד שווק הפרי הזה ומחירו וזו הסיבה שבינתיים איננו ממליצים על נטיעה נוספת. מעבר להצלחה המכנית יש לנו גם הצלחה חקלאית בגידול זה, והמטע שלנו הוא הפורה ביותר בארץ אם לא יותר מזה. היבול הממוצע בשנים האחרונות היה יותר מ- 5.2 טון לדונם, לעומת 3-4 טון לדונם בשנים שלפני כן, וזה לא רק בהשפעת ההשגחה העליונה. שזיף יפני – כאן נחלנו אכזבה מסויימת עקב כניסה מאוחרת לניבה. ניסינו כמה דברים ולא כולם הצליחו. זן אחד, פרימייר, הובא על ידנו מחו"ל וזה המטע הראשון בארץ מזן זה. מסתבר שהוא מתאים ליצוא אך העץ קטן והיבולים בינתיים אינם משביעי-רצון. כנראה שהיינו צריכים לנטוע אותו בצפיפות גדולה יותר. עיצבנו את העצים בצורה חדשה, האמורה להקל על הקטיף והדילול ויש בכוונתנו לנסות שיטה דומה גם בחלקת האפרסקים הבאה שניטע. גם כאן נותרו עוד בעיות שיש להתמודד עמן כמו דילול כימי, קטיף ואריזה ליצוא ו/או לשוק המקומי, ועוד. משהו על העתיד יש לזכור שמטע הוא גידול רב-שנתי וכשמדובר על העתיד, מדובר בסדר-גודל של שנים, לא פחות. כפי שצויין כבר, המגמה העיקרית היא לגדל מטע רווחי, להשתדל לחסוך בהוצאות ובעיקר בעבודה, ולקצר את משך עונת הקטיף בה עולה מספר הזמניים במשק. לשם כך פותח הקטיף המכני ויש לשפרו. היה רצוי להרחיב את הגידולים בהם הקטיף המכני אפשרי, תוך התחשבות במגבלות הקיימות ואולי להרחיבו לגידולים נוספים (זיתים?) ונעשים מאמצים בכיוון זה. חלק מהמטע כבר מבוגר ויש לתכנן את החלפתו בהתאם למגמות האמורות. כמו כן רצוי לנסות גידולים חדשים וברצוננו לנטוע כבר השנה חלקת נסיון של אקטינידיה (קיווי), שהיא גידול חדש בארץ ומיועד ליצוא. כמעט כל דבר שאנו עושים במטע ניתן לשכלל, לשפר ולעשות טוב יותר. אין ספק שיש לנו מטע טוב, טוב מאד, אך הוא יכול להיות עוד יותר טוב והדבר תלוי קודם כל בקיום צוות נושא, ובו שלד חברתי ומקצועי קבוע. גם בשטח זה התקדמנו, אך לא מספיק. צור דת, מעלון חג ה-25.