|
|
 תכנים
עש"ב כיום
עש"ב היסטוריה
מידע ופרטי התקשרות
 הפניות (קישורים) בנושא
נספח- חקלאות צמחית במדבר
 תכונות וכלים
חזרה לעמוד/מיקום קודם
 עזרה
ניווט באתר
הגדלת הטקסט המוצג
נושאי עזרה נוספים
 צור קשר
דואר אלקטרוני
דף קשר-חברי הקיבוץ
קיבוץ: 08-6560111
|
|
עש"ב, עמק-שרה ביוב, הנו ענף חקלאי ברשות קיבוץ שדה בוקר המנצל את מי הביוב של באר-שבע למטרת גידול חקלאי. הענף הוקם בשנת 1978, וכיום מתמקד בגידול יחיד- שיח החוחובה אשר שטח גידולו מתפרס לכ-425 דונם.
 עש"ב כיום
עש"ב היסטוריה
מידע ופרטי התקשרות
|
|
|
|
|
עש"ב כיום
עש"ב, עמק-שרה ביוב, הנו ענף חקלאי ברשות קיבוץ שדה בוקר המנצל את מי הביוב של באר-שבע למטרת גידול חקלאי. הענף הוקם בשנת 1978, וכיום מתמקד בגידול יחיד- שיח החוחובה אשר שטח גידולו מתפרס לכ-425 דונם. החוחובה הוא שיח רב-שנתי, שמזרעיו מפיקים שמן.
הענף עושה שימוש במיכון אמריקאי מתקדם לשם איסוף היבול בזמן קצר וביעילות מרובה. מערך זה אף מבצע עבודות-חוץ באסיף חוחובה במשקים אחרים.
עש"ב היסטוריה
לשדה-בוקר היה קשר עם שטחים חקלאיים שמנצלים את מי-הביוב של העיר באר-שבע כבר בשנות החמישים. שדה-בוקר היתה אחת מארבעה שותפים [קיבוץ חצרים, קיבוץ רביבים, קיבוץ משאבי-שדה ושדה-בוקר] בשותפות "חרמ"ש", שגידלה גידולי מספוא על מי הביוב של העיר. שותפות זו התפרקה, ורק כעבור כ- 20 שנה חזרה שדה-בוקר לאזור זה.
בשנות ה- 70, עם גידול האוכלוסיה בשדה-בוקר וכמויות המים המוגבלות לחקלאות, חיפשו אפשרות לענף חקלאי נוסף וכך הגיעו שוב לרעיון של ניצול מי הביוב של באר-שבע. לרביבים ולמשאבי-שדה היו שם שטחים שעיבדו במשותף [שותפות ר"ם] ונדרש משדה-בוקר מאמץ רב כדי לזכות בחלק ממי-הביוב של העיר, כי ר"ם חששו שהמים לא יספיקו לכולם. הענף החדש מכונה עש"ב, עמק-שרה ביוב ובסוף שנת 1978 מתחילים לעבד שם 1100 דונם ומגדלים:
- חיטה
- בקיה [גידול למספוא, מאכל לבעלי-חיים, ממשפחת הקטניות] לזרעים
- תפוחי-אדמה לזרעים [לא למאכל, כי ההשקיה היא במי ביוב, אלא למכירה למגדלים שישתמשו בהם כזרעים לגידול תפוחי-אדמה למאכל]
- בצל לשתילה [כנ"ל, אותה בעיה כמו בתפוחי-אדמה]
- ותירס לתחמיץ לבהמות
הצוות בעש"ב כולל חברים ובני-גרעין והמאפיינים שלו הם: קימה בשעה מאד מוקדמת ועבודה במשך שעות רבות, דאגה לאוכל טוב, שירות לחברים בקניות בבאר-שבע ושירות טרמפים לכל מי שצריך לצאת מוקדם בבוקר.
הצוות משקיע הרבה וזוכה לתוצאות חקלאיות טובות ביותר. במשך השנים מגדלים גם:
- תירס לתעשיה, שמשווקים לחברת "סנפרוסט" המקפיאה ירקות.
- מלפפונים, אפונה וחיטה לזרעים לחברת "הזרע", המשווקת זרעים לחקלאים.
בחיטה הגיעו לתוצאות כה גבוהות שקבעו נורמות חדשות בגידול זה.
בשנים 1986-8 חל מפנה:
- הבצל נפגע ממי-הביוב ואי-אפשר להמשיך לגדלו בגלל מחלה שפגעה בו
- אין אפשרות לגדל יותר תירס לתעשיה ותפוחי-אדמה ואפונה לזרעים בגלל דרישות משרד-הבריאות
- ריווחיות גידולי הזרעים פוחתת בגלל ירידת מחיריהם
לאחר שנים אחדות של מספר גידולים מצומצם בעש"ב וירידה גדולה ברווחיות, מחפשים גידול אחר שמתאים לניצול מי-הביוב, שרמת הטיהור שלהם די נמוכה. לאחר התלבטויות מחליטים לטעת חוחובה.
החוחובה הוא שיח רב-שנתי, שמזרעיו מפיקים שמן. איסוף הזרעים נעשה לאחר שהם נושרים מהשיח אל האדמה. את השמן אפשר לנצל למגוון שימושים, אך בעיקר משתמשים בו בתעשיית הקוסמטיקה. בשנת 1992 נוטעים 200 דונם חוחובה ושנה לאחר מכן, ב- 1993, נוטעים 100 דונם נוספים. השטח כולו מרושת בצינורות-טפטוף מיוחדים שמונחים מתחת לפני השטח, מה שמבטיח השקיה טובה ומינימום עשביה.
בשנת 1995 מתחיל השטח להניב ואז מתבררות הבעיות:
- מחיר שמן החוחובה נקבע לפי ההיצע והביקוש בעולם, והוא יורד מאד בשנים בהם יש שפע של זרעים.
- המיכון לאיסוף הזרעים אינו עונה על הצרכים.
בשנים הראשונות ליבולי החוחובה לעיתים אוספים את הגרעינים ביד בעזרת פועלים ולעיתים מנסים להשתמש בסוגי מיכון שונים שנמצאים בשוק. המיכון הקיים בעייתי: חלק מהיבול לא נאסף ומחיר התפעול מאד גבוה.
בשנת 2000 נרכש מיכון אמריקאי, ובעזרת רמי, מרכז הענף, הוא מותאם לצרכים. החל משנה זו נאסף כל היבול בצורה ממוכנת, בזמן קצר וביעילות גדולה.
מערך המיכון כולל:
- מפוח, שתפקידו להעיף את הגרעינים שנשרו למקום בו המטאטא יוכל לאספם.
- מטאטא שמעביר את הגרעינים שמתחת לשיחים בשתי שורות לאמצע השורה בעזרת 3 מברשות מכל צד. הוא אוסף היטב את הגרעינים ולא פוגע בקרום הקרקע, כדי שלא תגיע אדמה רבה למיכל הפרי.
- מאספת שאוספת את הגרעינים שרוכזו באמצע השורה. ייחודה בכך שיש בה הפרדת העלים שנאספו מהקרקע יחד עם החוחובה והעברתם לסל-איסוף מיוחד. התוצרת נקיה והעלים לא מצטברים בשטח ואינם מפריעים לאיסוף בשנים הבאות. הגרעינים נאספים לעגלה הנגררת בהמשך למאספת, ואשר בה מתבצעת הפרדה בין הגרעינים לענפים וזרדים. מהעגלה נשפכים הגרעינים ל"גונדולה" ומשם – ישירות למכון-הניקוי.
המערך החדש עושה גם עבודות-חוץ באסיף חוחובה במשקים אחרים ומוסיף להכנסה של המשק. בעקבות ההצלחה מחליטים בשנת 2000 על נטיעת עוד 125 דונם חוחובה, שניטעו באותה שנה ונראה שלאחר כל חיפושי-הדרך נמצא לשדה-בוקר גידול רווחי על מי-הביוב של באר-שבע.
מידע ופרטי התקשרות
טלפון: --
פקס: --
|
|
קישורים
