קיבוץ שדה בוקר
קיבוץ שדה בוקר
חסר רכיב

סיפור סכר "הרועה" - 1956

06/07/2016
סיפור סכר "הרועה" - 1956 מספר מלים על בניית סכר: תחילה נחפרת תעלה עמוקה לרוחב הוואדי [השֵן] ואחר-כך ממלאים אותה באדמה לחה שכבות-שכבות, ומהדקים כל שִכבה במכבש [מה שנקרא "רגלי כבש"], עד למלוא גובה הסכר. את סכר "הרועה" תכנן עזרא הנקין, מהנדס שעבד במחלקה לשימור קרקע בסוכנות, אדם סימפטי "להחריד", נעים הליכות עם עברית-אמריקנית. על מנת שלא יגרע חלקו של איש ב"מעשה המרכבה" של סכר "הרועה", עלי להזכיר שטוטל [דוד הדומי מהכשרת הצופים י"א] הוא שבנה לפחות מחצית ממעבירי המים מלימן ללימן. הסכר עצמו נבנה כאשר אני הייתי בצבא ב"גבעת רחל" [הלא היא קציעות] ואני באתי למשק בזמן שטוטל בנה את המעבירים. למעשה טוטל לימד אותי לרתך כי לי לא היה אז מושג בזה: שנינו גמרנו את בית-הספר המקצועי "שבח" אבל אני עסקתי כמעט רק במחרטה והוא ב"ברזלים אמיתיים". לאחר הכשרה מתאימה התחלתי גם אני לבנות מעביר מים אחד או שניים. את מגדל השיבר בסכר "הרועה" שעד היום עומד לו משמים ומעלה חלודה, אני בניתי. הסיבה לבניית השיבר נבעה מכך שלא ניתן היה לפני זה לווסת את כמות המים שזרמה מהסכר לתעלת המים שהובילה ללימנים. שלום.