"דביק" במלחמת המפרץ, ינואר 1991. צור דת, מתוך ראיון ברדיו בזמן מלחמת המפרץ, ינואר 1991: "אנחנו היום עובדים קשה מאד, ולצערי, עם כל המאמץ לספק את מה שלקוחותינו רוצים, אין לנו כרגע אף לקוח מרוצה…כל חברי שדה-בוקר מגוייסים לטובת הענין…התארגנו מראש עם מלאי וחמרי-גלם אבל יש בעיה לעמוד בקצב…0 יותר מזה, אנשים כועסים לא רק עלינו אלא גם על הסוכנים והסיטונאים שעובדים אתנו… כרגע ה...

חברת הילדים – סיכום תקופה החופש הגדול תם ואיתו שנת פעילות ראשונה שלי בחברת הילדים. השנה, אולי בפעם הראשונה בשדה-בוקר, הורגשה פעילות ונוכחות של חברת הילדים, או בעיקר חברת הנעורים שלנו. מספר גורמים חברו יחד להצלחה בגיבוש חברת הנעורים: בראש ובראשונה – העמדת הנושא בסדר עדיפות גבוה של הקיבוץ וכן צוות מלווה, מדריכים, משאבים וזמן. סיבה שניה – כיתות "דקל", "שיטה" ו"חצב" – מספ...

הנשיא הגרמני שטעם מפרי עץ הזית בין אורחי שנות השמונים הראשונות בשדה-בוקר היה נשיא גרמניה (המערבית עדיין) אוטו פון וויציגר. משרד החוץ פנה לתאם את האירוח. מערכת הקשרים עם גרמניה הייתה חשובה מאוד למדיניות החוץ הישראלית ואנחנו נענינו ברצון. מתחת לעננה המלווה את היחסים עם גרמניה על רקע שואת יהודי אירופה, אני מזכיר לתלמידי שמול החשש ערב מלחמת ששת הימים מהגז שבידי מצרים, שאף...

...בינתיים נעדכן אתכם בקורה ובמתרחש בין כתלי הצריפים שלנו ונוסיף בסיפוק שהתרחש הרבה! אני מודה שבשלבים מסוימים חששנו שעל-פי קצב העבודה "המהיר" בתחילת השנה, מועדון הצעירים שאנחנו בונים כנראה כבר ישרת רק את בנינו או את הדור הצעיר מאד שלנו. אבל אז בא הקיץ ואתו פריחה בפעילות – כדאי לכם לעבור בטיול שבת בצריפים ותראו איך גדל דשא לתפארת, איך השתילים מתפתחים, איך קיר הציף-עץ ב...

משפט עם הבדואים בערך בשנת 1980 פיתח עורך-דין מטעם הבדואים שיטה, שבה היה מגיע לבית המשפט ביום שנכח בו שופט מסויים, ומגיש צו מניעה זמני במעמד צד אחד, ובו תביעה נגד המדינה בשטחים שהבדואים תבעו לעצמם. השופט היה מוציא צו מניעה זמני שהיתה בעייה לבטל אותו. הבדואים הצליחו בכמה מקומות עם עורך-דין ושופט קבועים. יום אחד, כשהיינו בגמר גידור שטח המרעה לצאן, הוציאו בדואים צו מניעה ...

ערב תה במלחמת יום-כיפור, סוף 1973 ותחילת 1974, היתה במשק טלוויזיה אחת לחברים במועדון ועוד שתי טלוויזיות פרטיות: בביתו של הרופא ד"ר סרצ'נסקי (אביו של גדעון סער) ובביתה של מורה שכירה. באותם ימים קשים שידרה הטלוויזיה נון-סטופ דיווחים משדה הקרב. חברים רבים היו מגוייסים ואלה שנותרו במשק היו מרותקים למסך בכל ערב. אז עלתה ההצעה לרכוש טלוויזיות לחברים. ההצעה נתקלה בהתנגדות רב...

כך זה התחיל... הגענו לשדה-בוקר ביוני 1973, כשלב הכשרה לקראת עליה לקרקע של "אשלים", (אז הר"ת - "התיישבות רב-תכליתית"). גרעין שקם בעיר, במטרה להקים ישוב חדש בנגב, לאחר 25 שנה שלא קמה כאן כל התיישבות. הרעיון היה להשתלב לתקופת הכשרה של כשנה בקיבוצי האזור, כדי לחיות וללמוד את אורח החיים השיתופי. אני זוכרת את ביקורנו הראשון במשק ב-1973. היה יום אפרורי ואחרי שעברנו את באר-שב...

סיפור המים בעיית המים היא אחת הבעיות החשובות המלוות את שדה-בוקר לאורך כל השנים. צינור המים הראשון שהונח מירוחם, היה בקוטר "6. לאחר מלחמת קדש הונח קו הדלק הראשון מאילת צפונה, קו של "8, שלא הספיק להעביר דלק הרבה זמן, ועם הנחת קו הנפט "16, הפך קו זה, "8, להיות המוביל הראשי של מים לשדה-בוקר ואחר-כך גם למדרשה, לעבדת ולמצפה רמון. שני קווי המים, ה- "6 וה- "8, שינו את אופיו ש...

גידולי שדה הגעתי לשדה-בוקר בשנת 1970 והתחלתי לעבוד בשלחין. אריה היה אז מרכז המשק והוא הכניס אותי לנושא של חקלאות מדברית. גידלנו אז תפוחי-אדמה לזרעים, מלונים ואבטיחים לצרכי הבית ובשלב מאוחר יותר גם תירס. בשטחי ה"לימנים" שהיו פנויים בשקע הדרומי וגם בצפון גידלו חיטה עבור חברת "הזרע", כדי לנצל שטח זמין. זה לא היה פשוט בגלל ריסוסים ועיבודים אבל עשינו זאת. היו אז מספיק מים,...

טקס חנוכת חדר האוכל עם בן-גוריון כשבאנו לשדה-בוקר, עוד במחנה העבודה ב"שביעית", עמד על מכונו חדר האוכל - צריף שהובא מהיאחזות שלח שבכביש ניצנה עם פירוקה ב-1958. היו בו עשרה שולחנות מרובעים גדולים, סביב כל אחד מהם הסבו שמונה חברים לארוחה. המנהג בשנים ההן בקיבוצים, בימי טרום ההגשה העצמית, היה של עגלת אוכל המוסעת בידי התורן וממנה חולק האוכל לסועדים. תורן חדר אוכל שנקרא "בו...

יגאל שמיר ז"ל נראה לי שאין דבר יותר הולם להנצחת זכרם של משפחת שמיר, כאן בשדה-בוקר, מאשר בניית חדר מוסיקה והקלטות. בבית העלמין שלנו טמונים גוטל [גבריאל] וקרלה שמיר ובנם יגאל, שהיה חבר שדה-בוקר ונהרג בתאונת דרכים אווילית בעת שליווה ברגל את חברתו בשעת לילה למדרשה. האסון שקרה במרץ 1967 היכה בנו כרעם. ככל חברה צעירה, לא העלינו על דל מחשבתנו אפשרות לאסון כזה. מעבר לכך, הופת...

המטע [בשנת 1977] המטע כולל כיום כ- 100 דונם אפרסק, 100 דונם זיתים, 75 דונם שזיף אירופי, 30 דונם משמש, 20 דונם שזיף יפני ו- 10 דונם גידולים שונים – פיסטוק, זרעי נמגרד ועוד. בסך-הכל 340 דונם. פרט לשזיף היפני כל החלקות בניבה מלאה וחלקן כבר זקנות ומתקרבות למועד החלפתן. השזיף היפני כבר מניב אך עדיין לא יבול מלא. אנו משערים שההכנסה השנה תהיה למעלה מחמישה מיליון ל"י, כשחצי מ...

שישי היה לשבת הגענו לשדה-בוקר באה מיד בסופו של פרק השרות בנח"ל המוצנח במאי 1965. רצינו חופש אבל בשדה-בוקר החל קטיף המשמש והיו זקוקים לנו. לשחרור בבקו"ם לשל"ת המאוחר נשלח דני אופנהיים, חבר הגרעין, עם קריאה להגיע למשק בהקדם. וכך, מבלי לעבור תקופת הסתגלות איזושהי מצאנו עצמנו כעבור כמה ימים תלויים על הסולמות הגבוהים במטע המשמש במורד הדייקה כשאנחנו מנסים להבדיל באור הראשון...

מטע [תשכ"ו – 1966] זה זמן רב שלא התפרסמה במסגרת העלון סקירה על הנעשה במטע (כי לא היו עלונים) ולכן אקדיש את הרשימה לסקירה כללית על הרכב המטע והתוצאות המשקיות של השנה, מתוך הנחה שחלק ניכר מציבור קוראי העלון חדש במשק. המטע, ששיטחו הוא למעלה מ- 500 דונם, מורכב מענפי משנה: אפרסק, משמש, שזיף אירופי, כרם, זיתים, תפוחים, אלה [פיסטוק] ושונות. אפרסקים – אלברטה – 28 דונם, זהו המ...

דליה פרנס מספרת: הגענו לשדה-בוקר - הבנות והבנים ה"כ'למדים" - בקיץ 1964, למחנה-הכנה, לפני הצבא. (הבנים הקרביים התגייסו קודם לכן) והיינו פה, ארבעים יום וארבעים לילה. אני חושבת שעבדנו בבית-אריזה, משום שיש לי תמונה שאני עומדת על המשקל הענק של בית-אריזה, והייתי עם אפרסק כזה גדול ביד. עבדנו הרבה במיון, ולא אהבתי את העבודה הזאת. כנראה בגלל הגרוד. לאחר ארבעים יום וארבעים לילה...

פינת החי הגעתי למשק אחרי אישפוז בבית חולים ובית הבראה, לאחר שבדגניה חליתי בצהבת. הייתי אמנם כ"ק [בעל כושר קרבי] אך מאחר שנפצעתי בצבא, הייתי אמור להגיע לשדה-בוקר עם הבנות בתחילת דצמבר 1964, אבל בגלל הצהבת הגעתי אחריהן. לאחר זמן קצר, כשעדיין גרתי בצריף, היה לי התקף אפנדציט, שאובחן על-ידי פולה. דד מוזס לקח אותי לבית-החולים ופולה המשיכה לדאוג לי בזמן אשפוזי ולהתענין בשלומ...

על בן-גוריון וחיים ישראלי שמעלה, שהיה מזכיר, מספר: "כשרצו משהו מבן-גוריון, זה היה מתגלגל או דרך חיים ישראלי או דרך אלחנן ישי. מישהו, לא בן-גוריון, טיפל בדברים, בן-גוריון לא הרים טלפונים". נורית רביד, למשל, הגיעה לשדה-בוקר לשל"ת בעזרת חיים ישראלי. פנינה בוכבינדר זוכרת שפולה היתה פונה לחיים ישראלי בכל בעיה והוא תמיד היה נענה ועוזר לה. עוד כמה וכמה בנות הגיעו לשל"ת בשדה-...

סיפור פורים השנה 1963. חג הפורים עומד בפתח ובגן הילדים הזעיר כאן, שממה אמיתית. שום פורים, שום מסיבה לילדים ושום בָּטִיח. כרגיל ה"פלונית" תופשת יוזמה ויורה לעברי את משפט המחץ "צריך לקחת את הילד שיראה מה זה פורים". מילטי וחנצ'י שוורץ מכפר-בלום שהיו כאן בשנת שרות, היו גם כן נחרצים בנדון. בקיצור, התנדבתי לקחת את הזאטוטים ל"עיר הגדולה" דימונה לראות פורים. הכביש לבאר-שבע דר...

חלוקת מצרכים ב- 20 במאי 2007 ארעה התפתחות היסטורית במטבח של שדה-בוקר: לא רק שהסתיימה החלוקה המסודרת של מצרכים מהמטבח לחברים לאחר שש וחצי (!) שנים [מסוף שנת 2002] והעברתה למרכולית, אלא הסתיימה תקופה של 55 שנים (!) בהן כל אחד היה יכול לקבל או לקחת מצרכים מהמטבח. מעכשו – המטבח קונה מצרכים רק להכנת הארוחות בחדר- האוכל. המספר 55 שנים איננו מדויק כי בשנים הראשונות אכלו אך ו...

אורי בר-סלע אורי בר-סלע היה אחד מצוות המסגריה, שהיה אז גדול למדי. בתקופה זו בנינו את סככת האריזה ועוד עשרות מבצעים גדולים. בחלקם היה צורך לעבוד בגבהים אך לאורי לא היה שמץ של פחד בנושא זה. לאורי היה דחף בלתי ניתן לכיבוש לבצע דברים שלעיתים קרובות היו לצנינים בעיני ה"ממסד". כך, ורק כך, הוקמה פינת החי, למרות כל ההסתייגויות במשק. אפשר אולי להשוות את הדחף של אורי לעשייה חרי...

"מקרר" לחלב לתינוקות בתחילת שנות ה-60 עדיין לא היו מקררים בבתים והיתה בעיה כיצד שומרים בלילה בבתים את החלב או הדייסה לתינוקות. צוות המסגריה פתר את הבעיה: כל משפחה עם תינוק קיבלה "תרמוס" שנבנה משתי קופסאות שימורים, האחת בתוך השנייה ובתווך הונחה נסורת לבידוד. כשההורים לקחו את ילדם הביתה אחר-הצהריים, הם קיבלו את בקבוק הדייסה ב"תרמוס" עם קוביות קרח, ותתפלאו, הקרח החזיק מע...

הצאן 1959 נאוה בכרך כשבאתי לכאן נמשכתי לעבוד בחקלאות, אך קודם הייתי צריכה לעבוד במטבח ולהחליף את אורה (מהגרעין שלי) שהיתה בקורס בישול. אחר כך הלכתי לעבוד במטע, בעונת הגיזום ב"אלברטה". תוך כדי כך עלה עניין הצאן, לא זוכרת מי שיכנע אותי, ומאחר ונמשכתי לחקלאות וליציאה למרעה, הסכמתי לעבודה זו. עבדתי בצאן כשנתיים, עם אולי רווה כמרכז, עד שנחמה החליטה שמקומי באקונומיה. אני זו...

הסוסים – בינינו לבינם ובינם לבין עצמם ... עבדתי בכל ענפי המשק אך יותר מכל רציתי לעבוד בחוות הסוסים. החווה לגידול סוסים הוקמה בשדה-בוקר על ידי הסוכנות היהודית. באותם ימים היו העולים החדשים שיושבו במושבים, מקבלים מהסוכנות יחד עם הבית וחלקת האדמה, גם סוס לעבודות המשק. מי שקיבל סוסה התחייב למסור לסוכנות בבוא העת את הסייח הראשון שיוולד לה. את הסייחים היו מקבצים אחת לשנה מר...

זהב!!! כשמכי מצא זהב, הרבה מאד זהב, הוא לא היה בטוח שזו אכן המתכת היקרה. שלום בוכבינדר, שלמד מסגרות בבית-ספר מקצועי, אמר לו שלפי צורת הגיצים הוא יודע את סוג המתכת. שלום לקח את גוש המתכת, העביר אותו על אבן המשחזת החשמלית ועד שהוא פסק שהגוש אכן זהב, מכי הפסיד טיול סביב העולם, שנשרף בשיני המשחזת. לכן הופתעתי מאד לקרוא בעלון ששלום טוען שלא היה לו מושג במסגרות, כדי לתרץ את...

"בוס ערב" בשנות ה-50 עבודת "בוס ערב" בצריף חדר-האוכל לא היתה ענין של מה בכך. ה"בוס" היה מוציא ומביא את כל פריטי המזון לשולחנות הסועדים, כולל הלחם. אולם "גולת הכותרת" בערב היתה החביתות. החבר יכול היה לדרוש חביתה, "עין" או מקושקשת, מטוגנים במרגרינה או בשמן. לכיריים היו שלוש להבות והיתה דרושה מיומנות לא קטנה לסיפוק שגעונות החברים. אני בטיפשותי אז (אל דאגה, נשאר לא מעט גם...

הסכר ב"כוכב" השנה היתה 1958. הייתי אז חבר מזכירות ועד כמה שזכור לי הדחף לבניית הסכר ב"כוכב" לא היה בגלל הרצון "להפריח את השממה", אלא בעיקר כדי ליצור תעסוקה בהקמתו. אני ודאי שלא אוכל לספר את כל סיפור בניית הסכר ב"כוכב", אלא רק פרט אחד בהקמתו: בניית הצינור ומכלול ה"שיבֶּר" שדרכו עברו מי ה"אגם", שנפחו המכסימלי היה כ-750,000 מ"ק, אל הערוגות [הלימנים] שנבנו דרומית לסכר. דו...

הכביש לשדה-בוקר הכביש לבאר-שבע, שעד לא מזמן היינו חולפים בו תוך 35 דקות, נעשה מייגע: המון תנועה, קטע ארוך בו מהירות הנסיעה המותרת היא רק 70 קמ"ש, עצירות בדרך וכדומה. ההרעה בתנאי הנסיעה הזכירה לי תנאי נסיעה גרועים בהרבה, והחלטתי לספר את סיפורו של הכביש לשדה-בוקר בשנים הראשונות. פעם הכביש מבאר-שבע לשדה-בוקר הגיע עד "צומת הנגב" ומשם פנה ב"כביש הנפט" לירוחם. זה היה כביש צ...

המדרכות בשש השנים הראשונות של שדה-בוקר לא היו מדרכות בין הצריפים. הלכנו על קרקע קשה במקרה הטוב, על אדמה שנשחקה לאבק בגלגלי המכוניות [ליד צריף בן-גוריון] ובגלגלי הטרקטורים במקרה הפחות טוב ובחורף - בבוץ. כשהסתיימה בניית המבנים הראשונים - ה"דרקסלר" וה"רכבת" בקיץ 1958, נבנו שתי המדרכות הראשונות: מצריף חדר-האוכל לכיוון ה"דרקסלר" ומצריף חדר-האוכל לכיוון ולאורך ה"רכבת". בניי...

ה"דרקסלר" מה הם שני הבניינים הנקראים "דרקסלר"? בשנת 1957 החלו לבנות את "נקודת הקבע" – המקום הקבוע של הישוב. קודם הגיע צריף חדר-האוכל שהועבר מהאחזות שיבטה שפורקה ואחר כך החלו בבניית שלושה מבני מגורים. שני מבנים ובהם 10 יחידות-דיור, תוכננו על-ידי האדריכל דרקסלר והעיקרון של הבנייה היה הסתגרות מפני סופות החול. לכן נבנו הבתים עם חלונות עליונים, חצר סגורה ובנייה צפופה. דרקס...

מיקום נקודת הקבע לפני תכנון "נקודת הקבע" הועלו שלוש אפשרויות למיקום הישוב: המיקום הנוכחי, על גבעת הבריכות [שעדיין לא היו שם, כמובן] והמשטח על שפת הצין. ה"ביטחוניסטים" טענו שהמיקום צריך להיות על הגבעה או לפחות בקצה המשטח. ...רפי בכרך גייס קבוצת חברים בשבת אחר-הצהריים שנסעו בטרקטור לבדוק את האלטרנטיבה על שפת הצין. בשיחת החברים במוצאי אותה שבת, בה השתתף גם דן-גוריון, התח...

בשנים הראשונות של הקיבוץ הסרטים הגיעו ללא תרגום. כדי לקרוא את התרגום היה צריך להקרין אותו במכונה נפרדת ולגלגל באופן ידני את סרט התרגום לפי הנשמע והתקדמות הסרט. אהרונצ'ו, למרות שלא ידע שום שפה זרה חוץ מבולגרית, היה האחראי הבלעדי על התרגום בכל השפות, בדבקות יוצאת מן הכלל, וכך מדי שבוע במשך עשרים שנה. אהרונצ'ו אולי טעה פה ושם, אבל כשאהרונצ'ו, מסיבה כלשהי, לא היה ליד מכונ...

ה"בונקר" המקלט התת קרקעי בין שכונת "ערבה" לאורוות". ה"בונקר" נבנה לקראת מבצע קַדֵּש [אוקטובר 1956]. הוא נחפר על ידי טרקטור בשטח שהיה אז ריק, בין מחנה הנח"ל לדיר, ונבנה כמקלט. חברים אחדים מהצופים י"א, שהיו כאן באותו זמן, זכרו שבמבצע קַדֵּש עצמו שימש המקלט כמיפקדה, בה ישבו אהרונצ'ו כמפקד, שלום כקָשַּר ואולַי גם חברים נוספים. כדאי להזכיר בהזדמנות זו שבאותה תקופה אפילו בן...

מתוך מכתב שכתב שלום לפנינה - 23.11.1956 כשאני נזכר ביום שבת האחרון אוחזתני צמרמורת. ראשית, עבדתי חצי יום במסגריה. אחר-הצהריים היתה ישיבת ועדת-שיכון. פנינה, אם אתחיל לספר לך מה היה שם, זה יקח לי שלושה בלוקים כאלה, כך שתביני שאשתדל לקצר. כל הישיבה ארכה ארבע וחצי שעות. הנושאים היו: הריהוט של פ והריהוט של ז ובעיות הריהוט של ד. עם פ היו מריבות עצומות. אספר לך בפרוטרוט כשתב...

.המטוס שנפל בעבדת - 1956 לפני מבצע קדש, בשנת 1956, בזמן שעבדנו על ריתוך קו מים בשטח השלחין שהיה מעבר לכביש, מדרום לפינת-החי, נשמע מעלינו רעש מטוסי סילון. אני מרים את עיני ולתדהמתי אני מזהה בגובה רב למדי מטוס וומפייר, מטוס שידעתי ש"אין לנו". עוברות מספר שניות ולוומפייר מתקרב מטוס אורגן (מטוס צרפתי שקדם למיסטר), "עושה סיבוב" סביב הוומפייר, נשמעים קולות ירי ולצהלות החדוו...

סיפור סכר "הרועה" - 1956 מספר מלים על בניית סכר: תחילה נחפרת תעלה עמוקה לרוחב הוואדי [השֵן] ואחר-כך ממלאים אותה באדמה לחה שכבות-שכבות, ומהדקים כל שִכבה במכבש [מה שנקרא "רגלי כבש"], עד למלוא גובה הסכר. את סכר "הרועה" תכנן עזרא הנקין, מהנדס שעבד במחלקה לשימור קרקע בסוכנות, אדם סימפטי "להחריד", נעים הליכות עם עברית-אמריקנית. על מנת שלא יגרע חלקו של איש ב"מעשה המרכבה" של ...

איך המסגריה עבדה פעם המסגריה שכנה בשני צריפים מבין השלושה שהיו ממוקמים לאורך כביש הכניסה הדרומי, מעברו השני של הכביש, מול מגרש הטניס של היום. במקום מגרש הטניס כיום היתה ממוקמת אז סככת-המטיילים לזכרו של איתן מינץ ז"ל שנהרג בדרכו לפטרה. כביש הכניסה לפונדק [מנוחתו עדן] היה כביש הכניסה היחידי לשדה-בוקר. בצריף האמצעי שכנה המסגריה ובצריף המזרחי היו המחרטה ו"המפעל של שרגא" [...

טלפון אלחוטי – הרדיו-טלפון ומה שאחריו בט"ו בשבט תשי"ח, ה-2 בפברואר 1958, נחנך במשק טלפון אלחוטי – "רדיו טלפון". לקראת הגעתו נבנה מבנה קטן שאליו חוברה האנטנה. את המבנה הקים צוות הבנין בהשקעה עצמית של 60 ימי עבודה. חנוכת הרדיו-טלפון נעשתה ביום חורפי באזור הצריפים ובן-גוריון התכבד בשיחה הראשונה אל שר-הדואר יוסף בורג. מספר הטלפון: 057-6342! בעלון חג השש, שיצא כארבעה חודשי...

ואלה תולדות ה"טלפון" בשנים הראשונות של שדה-בוקר היה הקשר שלנו עם העולם החיצון רק עם הצבא דרך מכשיר מורס. שלום היה קַשָּר בצבא (סיים קורס קֶשֶר בבה"ד 7, ואפילו קיבל "חניך מצטיין"). פעמיים ביום הוא היה פותח את מכשיר המו¬ֹרְס ומתקתק קשר עם הצבא. מתקופה זו זכורים לי שני ארועים שהתרחשו בשנת 1956: באמצע בספטמבר 1956 בוצעה פעולת-תגמול במשטרת ג'רנדל הירדנית במורדות הרי-אדום. ...

כשאו-נו ביקר את בן-גוריון, לא היתה פיסת ירק אחת במקום. הריקנות היתה כל כך איומה שכאשר הייתי נוסע צפונה הייתי נתקף בהלם מהירק. בכל המשק היו שני עצים בגובה של מטר וחצי ליד צריף חדר האוכל ושלושה אקליפטוסים בגובה 30 ס"מ ליד צריף בבן-גוריון. קיצורו של דבר, צר או-נו צועד קוממיות עם בן-גוריון לעבר ביתו ואז הוא רואה את האקליפטוסים. נרגש הוא פונה לבן-גוריון ואומר: "שמע בקולי, ...

המקלחת הראשונה הוקמה סמוך ליום העלייה. לפני זה התקלחו בחוץ בעזרת דליים ומשפכים... זו היתה מקלחת קטנה מפח, שהיה בה מקום לאדם אחד, בלי חלוקה לבנים/בנות ובלי אפשרות לחמם מים. במקלחת זו השתמשו קרוב לשנה. במהלך שנת 1953 הוקמה מקלחת בה התקלחו עד 1958: מקלחת "עץ-פח" עם ארבעה ברזי-מקלחת בכל צד. לפני שהגיע קו-המים מילאו טנקר שעמד על הארץ והמים היו מועלים למקלחת במשאבת יד. אחר-...

החתונה הראשונה – חתונת תמר ויורם מור – ינואר 1954 לחתונה הוזמנה רק המשפחה של תמר, שהיתה אמנם משפחה גדולה, אך תמר זוכרת שלחתונה הופיעו גם אנשים שבכלל לא הוזמנו. הגיעו אוטובוסים עם אנשים רבים, שראו את המודעה בעיתון ובאו לראות את בן-גוריון [שהגיע כחודש קודם למשק]. החתונה היתה לפנות-ערב כי הרבי הגיע באיחור. הכיבוד כלל יין (זול…) וסנדביצ'ים, שהונחו על שולחן ארוך שהוצב בין ...

דב גינצבורג את שמו של דֹב גינזבורג הזכיר לראשונה שפרדק (אברהם בן-יעקב), ממייסדי שדה-בוקר. הוא סיפר בראיון המקיף עמו גם על הנח"ל הראשון, שנקרא גרעין "צורים": "היה להם מ"מ שעזב אחרי זמן קצר, ואחריו הגיע מ"מ ששווה להזכיר אותו, קראו לו ד¬¬¬ב גינזבורג. דֹב גינזבורג הגיע אלינו בדרגת סגן-משנה מנחל-עוז, שם דני מט היה המפקד ודֹב היה סגנו. הנח"ל היה יוצא מדי פעם לאימונים בגבעות...

למה ואיך חפרו באר בדייקה עוד לפני שהקימו את הסכר בדייקה הגיעו לשדה-בוקר מומחים לנושא ההידרולוגי. הם לא היו אופטימיים ביותר אבל אמרו שמאד אופייני שבנחלים היותר גדולים, כמו נחל הרועה, יש תשתית של זרימת מים תת-קרקעית והחליטו לחפור באר. השיגו מיתקן קידוח מאד פרימיטיבי, שמיועד לקלונסאות שעליהם בונים בנינים. מין חבית ברזל מחודדת בקוטר של 80 - 70 סנטימטר, משהו כזה, שבחלקה הת...