זהב!!!

זהב!!! כשמכי מצא זהב, הרבה מאד זהב, הוא לא היה בטוח שזו אכן המתכת היקרה. שלום בוכבינדר, שלמד מסגרות בבית-ספר מקצועי, אמר לו שלפי צורת הגיצים הוא יודע את סוג המתכת. שלום לקח את גוש המתכת, העביר אותו על אבן המשחזת החשמלית ועד שהוא פסק שהגוש אכן זהב, מכי הפסיד טיול סביב העולם, שנשרף בשיני המשחזת. לכן הופתעתי מאד לקרוא בעלון ששלום טוען שלא היה לו מושג במסגרות, כדי לתרץ את חוסר ההצלחה בריתוך הצינור בשלחין… חמי כהן. סיפור הזהב של חמי כולי מלא תמיהה מהיכן דלה חמי כהן סיפור הזוי כזה. על גירסה מעין זו חז"לינו היו אומרים להד"ם. חוץ מהמילה "זהב" אין בסיפור בדל של אמת. האמת היא שמכי אכן מצא מטיל זהב במשקל של 1 ק"ג. למען האמת המטיל שקל 996 גרם, כך היה טבוע על המטיל. גדלו היה לא הרבה יותר מנפח קופסת גפרורים (משקל סגולי 19.32 גרם סמ"ק). שכשמכי מצא את המטיל, הוא הביאו קודם כל ל"מומחי הגרעין שלו". לרוע מזלם לא היתה כאן אמבטיה (ראה סיפור ארכימדס)... בקיצור, הם לא היו בטוחים שאכן זהו אוצר. למחרת בבוקר המטיל הובא אלי, אני "הרחתי" אותו ואחר-כך נגסתי בו, ממש כך, ואז לא היה לי ספק שזהו זהב טהור. עד היום אפשר למצוא במרתפי בנק ישראל את סימני השיניים שלי במטיל... זהב הוא מתכת רכה מאד. הסיפור שהשחזתי את המטיל הוא מוזר יותר מסיפורי גילגמש... אפילו אם הייתי מנסה, לא היה יוצא מהמטיל זנב של ניצוץ. ספק אם יהושע כהן ז"ל סיפר לבנו בן ה-10 חמי את הסיפור הזה. ולסיום - מחיר מטיל כזה היום הוא 23,432 דולר, אז לכו חפשו... שלום. פורסם בעלון בשנת 2000: בשנת 1959 קילטר חבר המשק מכי זאובר בשטח שמדרום לקיבוץ [בקרבת מקום לבריכות הביוב כיום] וגילה גוש מתכת מרובע קטן, שלאחר בדיקות [כולל שקילתו ובדיקת המשקל הסגולי שלו בהתאם לנפחו] התברר כגוש זהב במשקל קילוגרם אחד. הזהב אבד, כנראה, למבריחים שהשטחים של שדה-בוקר "פלשו" לנתיבם. מכי נדרש למסור את הגוש למשטרה אך קיבל תמורתו סכום הגון – לפי מה שנכתב אז [ב-1959] בעלון – 4000 ל"י.