חלוקת מצרכים

חלוקת מצרכים ב- 20 במאי 2007 ארעה התפתחות היסטורית במטבח של שדה-בוקר: לא רק שהסתיימה החלוקה המסודרת של מצרכים מהמטבח לחברים לאחר שש וחצי (!) שנים [מסוף שנת 2002] והעברתה למרכולית, אלא הסתיימה תקופה של 55 שנים (!) בהן כל אחד היה יכול לקבל או לקחת מצרכים מהמטבח. מעכשו – המטבח קונה מצרכים רק להכנת הארוחות בחדר- האוכל. המספר 55 שנים איננו מדויק כי בשנים הראשונות אכלו אך ורק בחדר-האוכל ולא לקחו לחדרים שום דבר מהמטבח. לגבי השתיה: בחדר-האוכל שתו קפה רק בימי שישי בערב, ובכל יום, בארוחות בוקר, ארבע וערב שתו בעיקר תה. מי שרצה לשתות גם בחדר, דאג לקבל מ"הבית" [מההורים] את הקפה, הסוכר ולפעמים גם עוגיות. מהפך חל בשנת 1961: האקונומיה התחילה לחלק לחברים קפה, תה, סוכר ועוגיות ["פתי-בר"]. החלוקה התבצעה פעם בחודש בכניסה לחדר-האוכל ובמשך השנים גיוונו את סוגי העוגיות ואיפשרו לחברים לבחור בין כמה סוגים. בתי-הילדים היו מקבלים מהאקונומיה בכל שבוע חפיסות שוקולד, ופלים "טוב-טעם" וסוכריות על מקל כמספר הילדים, שאותם היו מחלקים לכל ילד בשקית. כל ילד היה מגיע הביתה ביום שישי עם שקית-הממתקים שקיבל. גם כאשר החלה חלוקה מסודרת של מצרכים לחדרים לא היה עדיין לגיטימי להשלים את החסר במטבח. הנוהג של אפיית עוגות "פרטיות" החל, אם אינני טועה, רק עם הגעתן לשנת-שירות של בנות-משק מקיבוצים אחרים, לא לפני 1963. עד אז קיבלו כל חבר וחברה עוגה מהמטבח לימי ההולדת. לכן, למען הדיוק אפשר לומר שהסתיימה תקופה של 44 שנים בהן המטבח סיפק גם לבתי החברים את מצרכי המזון הבסיסיים. אביבה.