טקס חנוכת חדר האוכל עם בן-גוריון כשבאנו לשדה-בוקר, עוד במחנה העבודה ב"שביעית", עמד על מכונו חדר האוכל - צריף שהובא מהיאחזות שלח שבכביש ניצנה עם פירוקה ב-1958. היו בו עשרה שולחנות מרובעים גדולים, סביב כל אחד מהם הסבו שמונה חברים לארוחה. המנהג בשנים ההן בקיבוצים, בימי טרום ההגשה העצמית, היה של עגלת אוכל המוסעת בידי התורן וממנה חולק האוכל לסועדים. תורן חדר אוכל שנקרא "בוס חדר-אוכל", היה "מחולק", שהיה שוטף הכלים בבוקר, בצהריים ובערב, והיה גם "בוס-ערב", שהיה מכין את חדר האוכל לארוחת ערב. תנאי העבודה במטבח ובחדר אוכל לא היו קלים. על מיזוג אוויר עוד לא שמעו אז. כשהיה צריך לערוך את חדר האוכל למשמרת אחר משמרת במחנות העבודה של הקיץ זו היתה בהחלט עבודה קשה. השולחן הראשון מימין ליד דלת המטבח היה שולחנו של בן-גוריון כששהה בקיבוץ. עימו ישבו שומריו, פולה אשתו כמובן, אורחים לכשהיו ומשפחת כהן. בן-גוריון, לאחר שהתאלמן, הגיע לחדר האוכל בימי שישי בערב בלבד. כשבאנו לצריף חדר האוכל ולא היה מקום ואנשים חיכו למשמרת השנייה העדפנו להתיישב במקומות הפנויים בשולחנו של בן-גוריון. היינו שלושה, ועופר בננו היה כבן שלוש ו"הזקן" היה שואל: "ילד, איך קוראים לך?". בשבוע שלאחר מכן שוב אותה השאלה. בשבוע השלישי הוא כבר ידע שהיה צריך לזכור את השם ובכל זאת לא זכר. וכך מדי שבוע. היה לבן-גוריון נכד בגיל דומה והוא התעניין בילד שישב כאן קרוב אליו. ב-1965, קצת לפני שסיימנו את גדוד 50 והגענו למשק, נערך בשדה-בוקר טקס הנחת אבן הפינה לחדר האוכל החדש. את הטקס כיבדו בנוכחותם השר יוסף אלמוגי, שהיה כנראה שר השיכון, ודוד בן-גוריון. את הכנת התוכניות לבניין ליווה רכז הבנייה הוותיק במשק - אהרונצ'ו. מכל מי שעסק בבניית חדר האוכל זכור מנהל העבודה מ"סולל בונה", אדלר, שנראה כמו מנהלי העבודה בימי "אנו באנו"'. משסיים את עבודתו בפרוייקט נתן למשק מתנה - עציץ ענק שיצר מאוסף שלם של סלעי ארצנו. משדה-בוקר עבר לעבוד בבנייה במדרשה וגם שם הותיר אחריו עציץ דומה, רק שבהעדר לוחית הקדשה אין יודע מאין זה בא. טקס חנוכת חדר האוכל נערך ב-1971. המברך הראשי בטקס היה מנכ"ל המחלקה להתיישבות של הסוכנות היהודית יחיאל אדמוני. בן-גוריון גזר את הסרט ואחר כך עלינו במעלה המדרגות יחד כשלצדנו שותף לשמחה עופר בן החמש. לחדר האוכל הביא אהרונצ'ו את כל חידושי הזמן. מסלול להגשה עצמית, מערכת קיטור מרכזית, קירור המטבח לנוחיות העובדים בו, רמפה למשאיות הפורקות, שולחנות לארבעה ולא לשמונה, ובקומה השנייה חלונות עם מבט אל הנוף. כמבנה הדומיננטי בחצר הקיבוץ הוא כלל את המשרדים במפלס התחתון, תיבות דואר, לוחות מודעות וכל הדרוש לקיום המרכז הקהילתי של הקיבוץ. זאב זיוון היה חבר שדה-בוקר משנת 1966 עד 1989.